כל הפוסטים של lsa-law

פס"ד בעתירה נגד הכנסת

בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קיבל עתירה שהוגשה על ידי משרדנו וביטל נוהל שנהג במשמר הכנסת, לפיו הוגבלה תקופת שירותם של אנשי משמר הכנסת ל 5-7 שנים, למעט אם שובצו בתפקיד ״מזכה״.

בעתירה, שהוגשה על ידי משרדנו, נטען כי יש לבטל החלטת סיום שירותו של איש המשמר, שהסתמכה על הנוהל האמור, ובנוסף – כי ההחלטה על סיום השירות נוגדת את עקרון השוויון ואת החובה לפעול לייצוג הולם של בני מיעוטים הזכאים להעדפה מתקנת.

בית המשפט קבע, בפס"ד מיום 19.10.2015, כי הנוהל לפיו פעל קצין הכנסת הוא פסול ובלתי חוקי. נקבע שאין לקצין הכנסת סמכות לקבוע נוהל המגביל את תקופת השירות של אנשי משמר הכנסת, באופן הנוגד את תנאי השירות החלים על אנשי משטרה, אליהם צמודים אנשי המשמר.

כן נקבע כי הסמכות לקבוע שינויים ביחס לנהוג במשטרה מצויה בידי יו״ר הכנסת בלבד ואף סמכות זו צריכה להיות מופעלת בתום לב ובסבירות, ותוך שקילת ההצדקה העניינית לקבוע דין שונה לגבי אנשי המשמר.

בנוסף, בית המשפט אף קיבל את טענותינו כי לא נמצא טעם ענייני סביר להבחין, לענין הזכות להמשך שירות, בין התפקידים ״המזכים״ שנקבעו בנוהל לבין תפקידים אחרים במשמר הכנסת.

בהתאם לכך הורה בית המשפט על ביטול הנוהל ועל ביטול החלטת הפיטורין בעניינו של העותר.

בנוסף קבע בית המשפט כי חובה על הכנסת לשקול את עקרון ההעדפה המתקנת והייצוג ההולם במסגרת ההחלטות על קידום ומינוי עובדים לכל סוגי התפקידים, לרבות תפקידי פיקוד ותפקידים בכירים אחרים. כן נקבע כי חובה על הכנסת לשקול את עקרון הייצוג ההולם גם כאשר נשקלים פיטורי עובד ולא רק בעת קבלה לעבודה.

מדובר בפסק דין עקרוני, הפוסל את המגבלה שהוחלה ביחס לתקופת שירותם של אנשי משמר הכנסת ונדרש אף לסוגיות נוספות מתחום המשפט המינהלי ודיני העבודה.

[עת"מ 37473-01-15 מוראד נ' הכנסת ואח' (ניתן ביום 19.10.2015, בידי כב' הש' ד.חשין)]

 

פס"ד המגביל את סמכות המעביד לשלול הטבת רכב צמוד

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביטל החלטה של המדינה לשלול זכות שניתנה לעובד משרד החקלאות, במשך שנים, לרכב שטח צמוד.

נקבע, כי העובד הועבר ליחידה אחרת, במסגרת שינוי ארגוני, בלא היה שינוי מהותי בתפקידו. כן נקבע, כי הרכב שהוצמד לו, בכל אותן שנים, לא היווה רק כלי עבודה אלא גם הטבת שכר, שכן הרכב שימש את התובע ואת משפחתו 24 שעות ביממה.

בית הדין קבע, כי מדובר בהטבת שכר משמעותית, שבנסיבות שם מהווה חלק מתנאי עבודתו של העובד, וכי המדינה לא היתה רשאית לשלול את ההטבה באופן חד צדדי, ללא מתן חלופה ראויה. ביה"ד אף קבע, כי קצובת רכב אישי אינה מהווה תחליף לרכב צמוד.

[סע (חי') 29343-02-12  משה אלמוג נ' מדינת ישראל משרד החקלאות]

תיקון לחוק ההתיישנות

תיקון לחוק ההתיישנות: ביום 3.8.2015 פורסם תיקון מס' 5 לחוק ההתיישנות, המשעה את תקופת ההתיישנות במקרה של התנהגות פסולה מצד הנתבע. עד כה קבע סעיף 7 לחוק ההתיישנות, כי במקרה שעילת התביעה היא תרמית או הונאה, תחל תקופת ההתיישנות במועד שבו נודע לתובע על התרמית/הונאה – מדובר היה בסייג שקשה היה להיכנס לגדריו. התיקון החליף את סעיף 7 הנ"ל ועתה קובע הסעיף, כי:
"מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה בשל כך שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה" – לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה".
נזכיר, כי בתחום דיני העבודה קיימות הוראות הקובעות תקופת התיישנות מקוצרת, למשל, בתביעות בענין חוק חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי הלנה, וכן בעילות לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שכר שווה לעובד ולעובדת ועוד. כמו כן, בתחום דיני העבודה יש הלכות פרטניות, שהכירו בחולשתו של העובד אל מול המעסיק, בין היתר, בענין מידת מודעותו של העובד לזכויותיו בכלל ולזכויות פנסיוניות בפרט ובענין חובות הגילוי של מעסיק בתחום יחסי העבודה. מעניין יהיה לעקוב כיצד התיקון ייושם בדיני העבודה.

זכויות הורות בשירות המדינה – תיקון מיטיב

עד לאחרונה הותנה מתן זכויות הורות בשירות המדינה (קיצור יום העבודה, תוספת מעונות), בכך שבן הזוג עובד ואינו נהנה מזכויות הורות במקום עבודתו. בתיקון מחודש יולי 2015, הוחלט, כי ייהנו מזכות הורות גם עובדות ועובדים שבן/בת זוגם עובדים כשכירים וכעצמאיים, בין אם הם נהנים מזכות הורות במקום עבודתם ובין אם לאו. עוד הוחלט, כי עובד או עובדת, שבת/בן זוגן/ם אינם עובדים, יהיו זכאים לקיצור יום עבודה ולתוספת מעונות גם בתקופה שבה הם זכאים לקצבת אבטלה, עד חצי שנה.
כמו כן, עובדת שהיא אם לילד עד גיל שנה, תוכל ליהנות מיום עבודה מקוצר, גם אם בן/בת זוגה אינו/ה עובד/ת.
עובד, אב לילד עד גיל שנה, שבת/בן זוגו מצוי/ה בחופשת לידה, יוכלו ליהנות גם כן מקיצור יום עבודתם.
הנוהל המתוקן מעוגן בתקשי"ר, בפרק משנה 31.1 ובפרק משנה 35.1.